אין כמו לפתוח את הוויקאנד עם השיר האנרגטי הזה. תמיד תהיתי מה זה stride אבל הייתי ממש עצלן לפתוח את חלון הגוגל טרסלייט ולבדוק. עד שיום אחד התגברתי על זה ובדקתי. התשובה היא stride = פסיעה. יעני aint nothing gonna break my stride = דבר לא הולך להפריע בדרכי.
"ג'יפסי וומן" של קריסטל ווטרס הוא השיר ששיגע את הניינטיז כמו סופת הוריקן בניו אורלינס. גם כיום השיר מתנגן בתחנות הרדיו השונות ומשאיר זיכרון נוסטלגי חמים.
אם כבר ניינטיז. זורם לי לתת לכם אחד ממש טוב של צ'ארלי דור. תהנו (:
אין על Madison Avenue. ההרכב האוסטרלי שמנגן בעיקר דיסקו Fאנק מודרני. את הסמפלים הם לוקחים משנות ה-70.
Don't Call Me Baby הוא הלהיט החזק שלהם, הוא הגיע לארץ בתחילת שנות האלפיים והמנגינה שלו לקוחה מהשיר האיטלקי Ma Quele Idea של Pino D'angio. האזנה נעימה.
פיקסי לוט נותנת בקאבר מדהים לסטיבי וונדר. אני פשוט חולה על האישה הזאת. האין היא מדהימה?
והרי לכם להקת R&B משובחת. ה-SWV הן הלהקה הידועה ביותר של שנות ה-90. לרוב הן מסמפלות. בשיר המוכר ביותר שלהן "Right here" מתנגן סמפל מ-"Human nature" של מייקל ג'קסון. אבל בנוסף הן הקליטו שירים בלחנים אורגינליים. כמו זה. (גם אותן תראו הרבה וכו'. אין צורך לומר את זה)
אני מאוהב במוניקה. עוצר אותה על ה-MP כמעט כל הזמן. עכשיו תוכלו לדעת למה. רק תקשיבו.
היא נולדה כחואניטה סטוקס ובתחילת שנות שנות ה-90 הופיעה בשם הבמה Smooth אבל בסופן היא שינתה אותו ל-Needa.s. זמרת מעולה. אני אוהב את התדמית הקשוחה שלה ששונה משאר זמרות ה-R&B. הן בדרך כלל יותר עדינות ורגישות.
ואיך אפשר שלדבר על אר אנד בי בלי להזכיר את ה-All Saints. את הסינגל שלהן Pure Shores אתם בוודאי מכירים מהסרט "החוף" עם ליאונרדו דקאפריו ובגלל זה הוא לא יופיע כאן. Never Ever לעומת זאת, ויכול להיות שאתם מכירים גם אותו, הוא שיר חובה.
